האם האמת תנצח ? תיק רצח אורגיל מואטי ז"ל:
.
כזכור בית המשפט קבע שמדובר באירוע של "הריגה" מחמת "פזיזות חמורה".
.
כידוע בית המשפט קבע שמדובר באירוע שהתקיים בדשא - שהמנוח מגיע לשם יתכן חמוש בסכין. היינו אירוע דינמי בריצה שהמנוח הוא זה שמתקדם לעבר הנאשם ולא להיפך !
.
מעט מוזרה היא המילה יתכן - הרי הפרקליטת הגיעה דרך סעיף 10 א' לפקודה אימרה של עד תביעה שטוען שהמנוח תקף עם סכין -רץ לקראתם שהוא חמוש בסכין. משום מה איש, בחדרי החקירות, לא שאל איכן התקיים אותו האירוע - אבל לפי התיק יש רק מקוןם אחד אפשרי בו המנוח מגיע חמוש בסכין ומסתער !
.
השאלה אם כך כיצד זה יתכן שלפי התקשורת מדובר בצעיר שממש עמד במקום והותקף על ידי חבורה של תוקפים. זהו קו שמובילה התקשורת בכתבות - קו בהתעלם מכול מה שידוע על האירוע ועל הנפשות הפועלות. הרי רק ביום קודם חבורתו של המנוח תקפה באכזריות את הנאשם ! (הוגש לפי 10 א).
.
האם התקשורת צריכה לתאר את המציאות ?
.
כך יוצא שלפי התקשורת מדובר באירוע שונה לחלוטין - באירוע שם המנוח מתחנן על חייו וממש נשחט על ידי הנאשם ! האם אין צורך באמירת אמת ?
.
התקשורת מתעלמת משאלת המפתח - למה המדינה יצרה הסדר טיעון עם אחד התוקפים במסגרתו הוא נדון לעבודות שירות ? הרי ברור לחלוטין שהאיש משקר שהוא טוען שלא ראה דבר - היינו יש להסיק שהאירוע התקיים בסימטה. לפי ההגנה אותו אדם היה גם הוא בסימטה - והוא כן ראה וראה הכול.
.
פתולוגיה משפטית לשירות האמת:
.
על מנת להפריך את הגרסה שהחוקרים יצרו על דקירה בסימטה - נאלצה ההגנה להביא לבית המשפט פתולוג פרטי שיסביר שמי שהמנוח נדקר בשלב קודם לחתכים.
.
היינו שאין מה לחשוב על מציאות של תחינות ואז דקירהץ
.
מדובר בעובדה שגם לפני שהיה פתולוג להגנה חייבת הייתה להיות ברורה לכול.
מה שמוביל למידים אלו הן העובודת הבאות:
.
א. המנוח קרס - ואם לא היה נדקר מראש - לא היה קורס בסיטה.
ב. חבריו של המנוח מתאריך קשיים בריצה אצל המנוח. קשיים שאפשרי להסביר רק בדקירה מראש -ולאור העובדה שיש רק דקירה אחת - ברור שנדקר קודם לסמטה.
ג. שהגיעו למנוח תארו את החולצה כמלאה בדם - דם שיכול היות מוסבר רק בדקירה מראש - היינו הדקירה בבטנו.
ד. החתכים שנעשו בסימטה לא דיממו - מה שיכול להיות מוסבר רק בדקירה קשה מראש -שהורידה את כמות הדם בגופו.
.
כל אלו חייבים היו להאיר את עיני השוטרים ולהסביר שלא היה אירוע בסימטה - אלא בעת החזרה של המנוח לגינה - חזרה שיש למשטרה עד אחד ויחידי לתאר מפנים ושני מאחור.
.
חזרת המנוח לגינה:
.
חבריו של המנוח נותנים בליל לא מובן של דברים - מהן עולה שהמנוח היה פגוע בעת הריצה. כמו כן שהיה אירוע סוער בעת החזרה.
.
בנוסף יש שניים מהתוקפים שנותנים עדויות:
.
העד מלפנים - הוגש לפי 10 א' לפקודה - מתאר מציאות של המנוח תוקף בסכין !
.
העד מאחור - הוגש לפי סעיף 10 א לפקודה - קובע שהעד הקודם (מלפנים) הוא זה שתקף את המנוח בעזרת מברג ונסיון הכשלה.
.
עכשיו תעלה השאלה - למה מי שתקף במברג והכשיל (כך לפי המדינה) יצא מהתיק בעונש של שישה חודשים בעבודות שירות ? למה ?
.
האם אפשרי שהמדינה תאבד את החקירה המהותית ביותר של אותו אחד שהיה לצידו של הנאשם - שראה לדבריו את המנוח תוקף בסכין - אבל "רק" במזכר כי החקירה עצמה אבדה ?
.
מוטי אדטו, עו"ד.
www.adato.co.il
.
.
.
כזכור בית המשפט קבע שמדובר באירוע של "הריגה" מחמת "פזיזות חמורה".
.
כידוע בית המשפט קבע שמדובר באירוע שהתקיים בדשא - שהמנוח מגיע לשם יתכן חמוש בסכין. היינו אירוע דינמי בריצה שהמנוח הוא זה שמתקדם לעבר הנאשם ולא להיפך !
.
מעט מוזרה היא המילה יתכן - הרי הפרקליטת הגיעה דרך סעיף 10 א' לפקודה אימרה של עד תביעה שטוען שהמנוח תקף עם סכין -רץ לקראתם שהוא חמוש בסכין. משום מה איש, בחדרי החקירות, לא שאל איכן התקיים אותו האירוע - אבל לפי התיק יש רק מקוןם אחד אפשרי בו המנוח מגיע חמוש בסכין ומסתער !
.
השאלה אם כך כיצד זה יתכן שלפי התקשורת מדובר בצעיר שממש עמד במקום והותקף על ידי חבורה של תוקפים. זהו קו שמובילה התקשורת בכתבות - קו בהתעלם מכול מה שידוע על האירוע ועל הנפשות הפועלות. הרי רק ביום קודם חבורתו של המנוח תקפה באכזריות את הנאשם ! (הוגש לפי 10 א).
.
האם התקשורת צריכה לתאר את המציאות ?
.
כך יוצא שלפי התקשורת מדובר באירוע שונה לחלוטין - באירוע שם המנוח מתחנן על חייו וממש נשחט על ידי הנאשם ! האם אין צורך באמירת אמת ?
.
התקשורת מתעלמת משאלת המפתח - למה המדינה יצרה הסדר טיעון עם אחד התוקפים במסגרתו הוא נדון לעבודות שירות ? הרי ברור לחלוטין שהאיש משקר שהוא טוען שלא ראה דבר - היינו יש להסיק שהאירוע התקיים בסימטה. לפי ההגנה אותו אדם היה גם הוא בסימטה - והוא כן ראה וראה הכול.
.
פתולוגיה משפטית לשירות האמת:
.
על מנת להפריך את הגרסה שהחוקרים יצרו על דקירה בסימטה - נאלצה ההגנה להביא לבית המשפט פתולוג פרטי שיסביר שמי שהמנוח נדקר בשלב קודם לחתכים.
.
היינו שאין מה לחשוב על מציאות של תחינות ואז דקירהץ
.
מדובר בעובדה שגם לפני שהיה פתולוג להגנה חייבת הייתה להיות ברורה לכול.
מה שמוביל למידים אלו הן העובודת הבאות:
.
א. המנוח קרס - ואם לא היה נדקר מראש - לא היה קורס בסיטה.
ב. חבריו של המנוח מתאריך קשיים בריצה אצל המנוח. קשיים שאפשרי להסביר רק בדקירה מראש -ולאור העובדה שיש רק דקירה אחת - ברור שנדקר קודם לסמטה.
ג. שהגיעו למנוח תארו את החולצה כמלאה בדם - דם שיכול היות מוסבר רק בדקירה מראש - היינו הדקירה בבטנו.
ד. החתכים שנעשו בסימטה לא דיממו - מה שיכול להיות מוסבר רק בדקירה קשה מראש -שהורידה את כמות הדם בגופו.
.
כל אלו חייבים היו להאיר את עיני השוטרים ולהסביר שלא היה אירוע בסימטה - אלא בעת החזרה של המנוח לגינה - חזרה שיש למשטרה עד אחד ויחידי לתאר מפנים ושני מאחור.
.
חזרת המנוח לגינה:
.
חבריו של המנוח נותנים בליל לא מובן של דברים - מהן עולה שהמנוח היה פגוע בעת הריצה. כמו כן שהיה אירוע סוער בעת החזרה.
.
בנוסף יש שניים מהתוקפים שנותנים עדויות:
.
העד מלפנים - הוגש לפי 10 א' לפקודה - מתאר מציאות של המנוח תוקף בסכין !
.
העד מאחור - הוגש לפי סעיף 10 א לפקודה - קובע שהעד הקודם (מלפנים) הוא זה שתקף את המנוח בעזרת מברג ונסיון הכשלה.
.
עכשיו תעלה השאלה - למה מי שתקף במברג והכשיל (כך לפי המדינה) יצא מהתיק בעונש של שישה חודשים בעבודות שירות ? למה ?
.
האם אפשרי שהמדינה תאבד את החקירה המהותית ביותר של אותו אחד שהיה לצידו של הנאשם - שראה לדבריו את המנוח תוקף בסכין - אבל "רק" במזכר כי החקירה עצמה אבדה ?
.
מוטי אדטו, עו"ד.
www.adato.co.il
.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה